שלי

שלי

תסתכלו עלינו ותראו בני-אדם, לא מחלות או אבחנות

שלי, בת 27, עובדת כמזכירה בארגון בתחום השיקום ולומדת להיות הנדסאית סאונד. היא מתמודדת עם חרדה חברתית, הפרעת אישיות גבולית, הפרעות אכילה, ודיכאון מגיל צעיר: "אני התחלתי כנערה עם העולם הזה, בגיל 14 חוויתי משבר ראשון ועם הזמן הצטרפו עוד אבחנות."

שלי משתפת על היחס שקיבלה לראשונה מהסביבה על ההתמודדות הנפשית: "זה היה שוק, אני הראשונה בסביבה שזה קרה לה ואנשים לא ידעו מה לעשות ואיך לדבר איתי, איך אני מרגישה, אם הם יכולים לעזור. הרבה קשרים ניתקתי או נותקו ואיבדתי הרבה חברים שאהבתי בגלל זה."

עם המשברים, האשפוזים, הקשיים והאבחנות שהצטרפו, שלי למדה להכיר את עצמה ואת הסביבה: "זה קשה, אבל היום אני יודעת איך להגיד את זה, מה אני צריכה, מה טוב לי ומה לא. מה שלא ידעתי בהתחלה. בהתחלה הייתי בבועה שלי ולא היה קל להבין אותי. היום יודעים להתייחס לכל מיני ניואנסים, הסביבה וגם אני למדנו לזהות אותם אצלי. למזלי זכיתי בחברים ובמשפחה שלא ויתרו עלי ושתמיד עוזרים לי ונותנים לי להרגיש שייכת. אני נמצאת באופן קבוע בטיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים ונעזרת בשירותי שיקום שתומכים ועוזרים לי בתהליך."

Participant Shelly - person with long dark hair with a small white dog

שלי עוסקת בפעילויות מגוונות, שעוזרות לה להרגיש טוב יותר: "עכשיו זו תקופה חדשה בה אני נלחמת יום-יום כדי לשמור על מה שהשגתי. אני עובדת, לומדת ועושה כל מה שאני יכולה, אני מאזינה הרבה למוסיקה, מטיילת, משחקת כדורסל, קוראת ספרים ומשחקת בפלייסטיישן."

היא קוראת לאנשים בסביבה הקרובה והרחוקה של מתמודדי הנפש להסתכל עליהם בגובה העיניים ולא לפחד לשלב אותם בחיים, בחברה ובמקומות העבודה.

שלי פועלת כדי לשנות את הדעה הקדומה על אנשים המתמודדים עם מחלת נפש ולהעביר את המסר שלה: "מאחורי הפנים, הנכות, המוגבלות והתוויות, האבחנות והמחלות, הכדורים והאשפוזים, הפגיעות העצמיות וההרעבות, הסטיגמות והדעות הקדומות – יש בסך הכל עוד בן אדם אחד כמוך."

Topics