נועם

נועם

גם כשטוב זה עדיין מאבק, מאבק להישאר במקום הטוב

נועם, בת 35, גרה בעפולה בדירה משלה עם חתולה, סיימה תואר בתקשורת, ועובדת בתוכנית "עמיתים לזכויות"- תוכנית להנגשה ועידוד מימוש זכויות בקרב מתמודדי נפש.

רק בגיל 27 נועם אובחנה עם הפרעת אישיות גבולית. זוהי הפרעה נפשית שמתאפיינת בחוסר יציבות רגשית, דבר שמביא לקשיים רבים בהתנהלות היום-יומית, משפיע על קשרים בין-אישיים ובסופו של דבר גורם להרבה סבל ומצוקה.

נועם היא האמצעית במשפחה בת שלושה ילדים. מגיל קטן ובמשך שנים התמודדה עם קשיים נפשיים. "אני מתמודדת מגיל 4 וכל הזמן קיבלתי פידבקים מהסביבה שאין לי בעיה נפשית אמיתית. חשבו שיש לי קצת בעיה שאני רגישה, אבל זה לא באמת משהו רציני."

כילדה הייתה בטיפולים, בעיקר אצל יועצות ופסיכולוגיות ילדים, אבל היא לא הרגישה שמצבה נלקח ברצינות מספקת. התחושה הזאת הביאה אותה להתרחק מעולם הטיפול הנפשי ולסרב לקבל עזרה במשך שנים ארוכות. "כל הזמן קיבלתי מסרים שאין לי באמת מחלה או מצב שדורש טיפול אמיתי, אז הפסקתי להאמין שיש בכלל טעם לבקש עזרה. ההרגשה הייתה שאני לא בסדר ואין איך לתקן."

Deconstructing Stigma participant Noam - Person kisses cat

האבחון הסופי גרם לנועם לתחושת הקלה. היא הבינה את עצמה, את דפוסי התקשורת שלה עם אנשים, את תפיסת החשיבה שלה במהלך השנים הארוכות. כיום היא מטופלת תרופתית, ולמרות משברים תקופתיים, מרגישה שהיא חיה חיים טובים ומאוזנים.

היכולת להסתכל אחורה ולהבין מה עברה בחייה, בין היתר מספר ניסיונות אובדניים, פגיעה עצמית, מערכות יחסים לא בריאות והפרעות אכילה, גם מאפשרת לה לנסות להסביר איך ההורים לא שמו לב למצבה למרות כל סימני האזהרה. "אני תמיד מה שנקרא תפקדתי. כלומר לא משנה כמה היה לי קשה, אני כן הייתי בלימודים, וגם הייתי מוצלחת בלימודים, אבל זה היה עם המון קושי. הייתי חוזרת הביתה בוכה לפעמים, או שהייתי בורחת משיעורים, אבל בסופו של דבר הייתה תעודה בסוף שנה ופידבקים טובים מהמורים. אז מבחינת ההורים הייתי פשוט רגישה."

היום הקשר של נועם עם משפחתה טוב מאוד והיא נעזרת בהם הרבה כדי להתמודד עם חיי היום-יום. הוריה התגרשו כשהייתה נערה, "הדבר הכי טוב שקרה למשפחה שלנו," לדבריה, מה שהביא לקשר קרוב ומיוחד עם שני אחיה. "היום המשפחה שלי מבינה יותר מה עובר עלי, למדתי לבקש מהם עזרה והם הבינו איך אפשר לעזור לי."

חשוב לנועם להעביר מסר לסביבה, וגם לזכור בעצמה, שהצורה בה היא חיה את חייה לא אומרת שהיא אינה מתמודדת נפש. "זה שאני מצליחה לעשות דברים זה לא הוכחה שאין לי התמודדות. גם כשטוב זה עדיין מאבק. מאבק להישאר במקום הטוב, ומאבק שיראו שמה שבא לאחרים בקלות הוא קשה וממש לא מובן מאליו עבורי."