איתי
למה שאתם קוראים להשתגע, אני קורא להתעורר ומה שאתם חושבים שנורמלי, לי נראה משוגע לגמרי
בשירותו הצבאי שירת איתי כקצין בפלס"ר גולני, שם נחשף לאירועים טראומטיים ואף נפצע, והיה עד לפיגוע בדרכו לבסיס. בשנים לאחר השחרור הוא לא דיבר על מה שעבר ולא עיבד את הדברים שחווה.
בגדול לא הייתי מדבר על האירועים. ציינתי עובדות, איפה הייתי, אבל לא עיבדתי את זה רגשית בשום שלב. וזה חיכה שם. לא הפכתי לפוסט טראומטי בשלב הזה, לא בתסמינים הרגילים לפחות.
אחרי הצבא איתי החל בחיפוש רוחני, נסע לטיול של כשנתיים וחצי ברחבי העולם, במהלכו השתתף בריטריטים של ויפאסנה והחל לעשות מדיטציה. כשחזר למד באוניברסיטה והשלים תואר ראשון, תואר שני ותעודת הוראה. הוא החל לעסוק בחינוך, ולאחר מכן עבד בחברת ייעוץ. במקביל המשיך לעסוק בהתפתחות רוחנית, במדיטציה והשתתף בריטריטים. בקיץ 2014, בעיצומו של מבצע צוק איתן, הוא היה בריטריט, ושם עבר התקף פסיכוטי.
התקדמתי עוד פנימה בתוך המדיטציה. הגעתי למקומות שלא הגעתי אליהם קודם. עד שממש באיזשהו שלב כמו התרחבה לי התודעה והרגשתי חוויה שאז חשבתי עליה בתור הארה. זו היתה ממש חוויה עוצמתית. התחילו פתאום להציף אותי רגשות עוצמתיים בגלים.
עם המצב התודעתי הזה הוא חזר הביתה. כשחזר הוא היה אנרגטי מאוד, כמעט לא אכל ולא ישן. לאחר כמה ימים משפחתו הבינה שמשהו אינו כשורה והוא אושפז. לאחר האשפוז עבר לכפר איזון ושם החל בתהליך שיקום.
היה שם טיפול אינטנסיבי, שזה משהו שלא עשיתי בעשר שנים בין הצבא לבין הדבר הזה. ואז בטיפול התחילו לצוף כל מיני דברים, גם האירועים הטראומטיים מהצבא, גם האשפוז שהיה טראומה טרייה.
לאחר שחרורו טופל בכדורים פסיכיאטריים. אך בהמשך, לאחר שלמד על הנושא, עבר לטיפול בצמחי מרפא. לאחר שעבר בין כמה מטפלים, מצא מטפל שאליו הצליח להתחבר ואיתו נכנס לתהליך ארוך של טיפול אלטרנטיבי. במקביל החליט לעשות שינוי בקריירה, ולאחר לימודים במשך שלוש שנים הוסמך להרבליסט קליני.
אחרי שהתחלתי לעבוד בתור מטפל, הבנתי כמה הבושה וההסתרה הן בעייתיות, ואז יצאתי מהארון עם הסיפור הזה גם בפייסבוק, במעגלים גדולים יותר.
כיום, איתי מסתכל על המשבר שחווה כמשהו חיובי שלימד אותו והביא אותו למקום שבו הוא נמצא כעת. הוא פרסם ספר על חייו והתמודדותו. בהשתתפותו בקמפיין הוא מקווה לשנות את ההסתכלות של האנשים על התמודדויות נפש ולתת תקווה למתמודדים אחרים שאפשר לצאת ממשברים ואף לצמוח מהם.
בעיניי יש אתגרים נקודתיים שצריך להוציא מהם את המירב ולצמוח מהם. הייתי רוצה שבאמת אנשים יסתכלו אחרת על כל אתגר נפשי שהם עוברים, גם הדברים הקטנים יותר. ושלא יתביישו לדבר על זה ביניהם, שזה יפתח את השיח הרחב יותר.
