לביא
לביא
זה אני - לא 'משוגע אחד'
לביא, בן 37 מבאר שבע, נולד בברזיל, גדל במצפה רמון.
לביא הוא אחד מקורבנות המלחמה. הוא לא נפל בקרב, הוא שב אל ביתו בריא בגופו, אך עם נפש פצועה. מכאן החלה התמודדותו עם פוסט טראומה והלם קרב.
לביא התגייס לצבא, שירת בצנחנים שלוש שנים, ושנה אחרי השחרור קיבל צו מילואים.
גויסתי למלחמת לבנון השניה, ושם ראיתי הרבה דברים נוראים. ראיתי גופות, ראיתי טנקים נשרפים, ראיתי מסוק מופל, ירו לכיווננו טיל נגד טנקים. אחר כך הייתה לנו עוד היתקלות עם מחבלים.
המראות הקשים והזוועות שראה נחתמו בנפשו וערערו את עולמו.
הכל נפל עלי. כאילו כל העולם נפל לי על הכתפיים, ופשוט קרסתי טוטאלית.
מכאן לביא התחיל מסע של אישפוזים חוזרים ונשנים במחלקות סגורות, במשך שבע-שמונה שנים.
הייתי נכנס ויוצא ממחלקות סגורות, הייתי אבוד. רק זמן רב לאחר שהגעתי למסגרת של קהילה תומכת, התחיל שינוי לטובה.
לביא רוצה לחולל כמה שינויים. הראשון הוא בעניין האשפוז והתרופות הפסיכיאטריות. הוא סבור שבמקרה שלו, ובמקרים רבים אחרים, הטיפול הפסיכיאטרי מיותר ואף עלול להזיק.
חווית האשפוז היא חוויה קשה וקיצונית ולדעתי ניתן להגיע לתוצאות טובות הרבה יותר על-ידי טיפול רגשי, פסיכולוגי. ברגע שאדם מתחיל לקחת כדורים, נוצר אפקט במוח, ואחרי שזה קורה, לא תמיד יש דרך חזרה, ולכן מוטב לקבל מראש סיוע פסיכולוגי.
כמו כן, לביא רוצה לשנות את הסטיגמה. לדבריו, אין ספק שיש סטיגמה חברתית, והיא קשה מאוד, אבל אולי קשה ממנה היא הסטיגמה העצמית.
יש לי סטיגמה עצמית שלילית בלתי פוסקת. אני חושב ומרגיש שאני לא טוב מספיק, שאין לי חשיבות ואין לי ערך. אני יודע שהרבה אנשים חושבים שהם לא שווים מספיק, אבל אצלי ואצל אנשים רבים אחרים שחוו בעיות נפשיות, הבעיה מורכבת, קיצונית ועוצמתית הרבה יותר. הסטיגמה העצמית הזאת יכולה להפריע לנו בתפקוד היומיומי, יכולה למנוע מאיתנו ללכת לעבודה.
הסטיגמה החברתית היא רחבה מאוד ובעלת השפעה רבה על הסטיגמה העצמית.
יש כאלה שמסתכלים עלינו ברחמים, ויש כאלה שמסתכלים בבוז. חושבים שאנחנו מסכנים או עצלנים, או שאנחנו סתם מדי מרחמים על עצמנו. הבעיה שלי היא לא תוצאה של הרפתקנות יתר, לא טיפסתי בלי ציוד על האוורסט, ולא קפצתי בחוסר אחריות ממצוקים גבוהים. נאלצתי לצאת למלחמה קשה ואכזרית, שנכפתה עלינו. אני הקרבתי בנפשי כדי שאזרחי ישראל יוכלו לחיות כאן.
אני מאד רוצה לדבר. אני רוצה שיבינו אותי, ואני רוצה שלא יחשבו שאני משוגע.
