יהודית
יהודית
יש בי הרבה מעבר, תסתכלו לי בעיניים ותראו שאני שווה
יהודית, בת 41, נשואה לאסף, אמא לארבעה ילדים. היא בעלת תואר ראשון בחינוך, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, למדה תסריטאות וסיימה קורס של מרצים פעילים בתכנית "דו-שיח" של עמותת אנוש.
יהודית מתמודדת מזה 17 שנים עם מאניה דיפרסיה: "היו לי ארבעה התקפים פסיכוטיים, אבל כל התקף זה משהו אחר, אחד מההתקפים כלל פרנויה ולחלקם הצטרפו דיכאונות."
יהודית יצרה סדרת ציורים על "איך זה מרגיש מבפנים," אשר ממחישים את החוויה שלה כמתמודדת נפש.
שלושה מבין ילדיה של יהודית הם עם צרכים מיוחדים.
יהודית ניסתה להתקבל למקומות עבודה רבים וכאשר סיפרה שהיא מתמודדת עם קושי נפשי, היא נענתה בסירוב: "הלכתי לראיונות עבודה ולא התקבלתי לשום מקום." נוכח זאת, יהודית הבינה שמתאים לה יותר להיות עצמאית. היא נמצאת בתכנית שיקום במשך ארבע שנים דרך סל שיקום למתמודדי נפש, שבעזרתה היא בדרכה להיות עצמאית.
ליהודית חשוב לפרוץ את הסטיגמות על אנשים עם התמודדות נפשית, כדי שלא יפחדו לשלב אותם בחיים ובמקומות העבודה: "אין לי קרניים, אני כמוכם בדיוק, רק מתמודדת עם עוד דברים."
יהודית מספרת: "בתקופה שהקורונה התפרצה לחיינו, דיברו בחדשות כל יום על אנשים שרוצים להתאבד. כתבתי פוסט על כך שלאנשים מסוימים, תקופת הקורונה היא טריגר לכל מיני דברים, ובמקום להחליש אותם, בואו תחזקו, למה לדבר על אובדנות בצורה כזאת?" יהודית מנתה רשימה של דברים שמחזקים אותה, וביניהם: "להתחייב לעצמי, לחיים, לסביבה ולהבין שהרגע השחור הוא זמני, גם אם הוא ארוך."
יהודית מרגישה שאין שוויון זכויות ואין הנגשה מספקת לאוכלוסיית מתמודדי הנפש: "גם במערכת הבריאות אין הנגשה, הייתי ארבעה חודשים בלי טיפול והגעתי להתקף פסיכוטי ממש חריף בעקבות זה. בשבילי טיפול פסיכולוגי הוא כמו דיאליזה."
לדבריה, יש נטייה לחשוב שאנשים עם מוגבלות הם אנשים חלשים, אולם זו טעות. "דווקא בגלל שאני מתמודדת עם דברים שרוב האוכלוסייה לא מתמודדת איתם, אני הרבה יותר חזקה. אני מומחית ויודעת איך להתמודד עם משברים, יודעת להיות רגישה, להסתכל על דברים באופן שאנשים רגילים לא מסתכלים."
יהודית כאן כדי להעביר מסר חשוב: "תראו את החוזק והעוצמה שיש למתמודדי הנפש, יש ביניהם אנשים תורמים, אנשים משמעותיים, ייחודיים ובעלי כח- 'תנגישו- תרוויחו.' יש הון אנושי משמעותי שהחברה מאבדת כשהיא לא מנגישה."